תושבת המראה הפנורמית היא האלמנט המקשר בין גב המראה לבין העצם עליו אנו מעוניינים להתקין את המראה הפנורמית. לתושבת המראה חשיבות רבה בהשגת התועלת הנחוצה מהמראה היות שהתושבת היא בדרך כלל החלק שיאפשר או לא יאפשר את הכיוונון המדוייק של המראה: ימינה או שמאלה, למעלה או למטה בזוית הדרושה והטובה ביותר לנהגים בשטח.
נזכיר כי בפרקים הקודמים של המדריך להתקנת מראות פנורמיות, עסקנו בשאלה היכן כדאי להתקין מראה פנורמית כלומר בבחירת המיקום הכללי של המראה בחניון וכן בקביעת המיקום המדוייק של המראה בהתאם לתנאי השטח וצרכי הנהגים. עתה מה שנותר זה לבחור את אופן העיגון של המראה כך שהדרישות לגבי מיקום המראה המדוייק וכיונונה ימולאו בצורה הטובה ביותר.
לפני שנעבור לסקירה של דרישות התקנה נפוצות חשוב לציין כי ללא קשר לצורת ההתקנה וסוג התושבת, על התושבת של המראה הפנורמית לספק מספר דרישות:
- אפשרות כיוונון המראה לזוית הדרושה – כל מראה פנורמית, ללא תלות בסוג המראה, דורשת כיוונון סופי על מנת שתשקף לנהגים ולהולכי הרגל את האזורים הנחוצים. תושבות רבות מספקות יכולת כיוונון מוגבלת, בין אם למעלה ולמטה ובין אם לימין ולשמאל. חשוב לוודא מראש כי התושבת אותה אתם רוכשים ומתקינים תאפשר למראה הטיה בזויות הדרושות לכם.
- מתן בסיס יציב למראה – מראות פנורמיות, בשל גודלן וצורתן, משמשות לא אחת כעין מפרש הסופג את אנרגיית הרוח הנושבת. יש לשים לב כי התושבת מספקת ביסוס ראוי והמראה אינה רועדת וזזה ברוח במידה שתפריע לראות את התמונה המשתקפת ממנה. למיותר לציין כי התושבת צריכה לעמוד בעומסי רוח אלה לאורך זמן וקיים חשש כי תושבות עדינות מחומרים כגון אלומיניום יקרסו במוקדם או במאוחר בתנאים אלו.
- שמירה על כיוונון המראה – תושבת לא מתאימה או כזו שאינה מאפשרת הידוק הולם של המראה אליה, תגרום, בסופו של דבר ליציאה של המראה מכיוונון וכפועל יוצא, אובדן התועלת הבטיחותית של אותה מראה.
נסקור מספר מקרים ודרישות נפוצות:
התקנת מראה פנורמית על קיר – תצורת ההתקנה ככל הנראה הנפוצה ביותר של מראה פנורמית היא התקנה על קיר החניון או עמוד לבנים/בטון. בסיטואציה זו יש להקפיד כי מחד, התושבת מרחיקה את המראה מהקיר בצורה שאינה מהווה הפרעה ומאידך, מאפשרת למראה הטיה בזוית דרושה מבלי להמראה מוגבלת ע"י הקיר עקב תושבת קצרה מידי. בעיה זו נפוצה מאוד בחניונים בהם יש להטות את המראה בזוית של 45 מעלות (בפניות של 90 מעלות). כאשר התושבת קצרה מידי, מראות פנורמיות, בעיקר בקטרים של 80 או 100 ס"מ נתקלות בקיר הרבה לפני שהגיעו לזוית ההטיה הנחוצה.
התקנה על סף חומה – לעיתים קרובות נדרשת התקנה המראה על חלקה העליון של חומה או קיר. במקרה כזה התושבת הסטנדרטית המיועדת להתקנה על קיר לא תתאים. לפיכך יש להשתמש בתושבת ייעודית המתחברת על חלקה העליון של החומה. כדאי לוודא כי בסיס התושבת צר מסף החומה במספר סנטימרטים לפחות וזאת על מנת לוודא כי ברגי העיגון לא יוברגו בסמוך לדופן החומה ויגרמו לה לנזק. בנוסף יש לוודא כי התושבת מאפשרת להתקין את המראה בגובה הרצוי לנהגים ולא נמוך מידי.
התקנה מהתקרה – לעיתים אין קיר או חומה בסמוך למקום ההתקנה אשר ישמשו כבסיס למראה פנורמית. סיטואציה זו נפוצה בחניונים גדולים ואולמות יצור. הפיתרון במקרה זה הוא שימוש בתושבת המתחברת לתקרה . תושבת זו זהה בדרך כלל לתושבת המיועדת לסף חומה. חשוב מאוד לבדוק מראש את אורך התושבת: תושבת קצרה מידי תמקם את המראה קרוב מידי לתקרה, במקום שאינו נגיש לעיני הנהגים. תושבת ארוכה מידי עלולה להוות סיכון לנהגים והולכי רגל שיתנגשו בה.
התקנה על עמוד – כאשר לא ניתן למצוא אלמנט מתאים (כמו אלה אותם סקרנו על כה) על מנת לעגן עליו את המראה הפנורמית, ניתן לשקול התקנה של עמוד לצורך חיבור המראה עליו. יש להתאים את קוטר העמוד לקוטר תושבת המראה או לעשות שימוש במתאם שיאפשר התחברות המראה לעמוד בקוטר שבחרתם. כמו כן יש להתאים את בסיס העמוד למשטח עליו יותקן; במשטח בטון נהוג להשתמש בעמוד שבתחתיתו פלטה ולעגן את הפלטה לרצפה בעזרת עוגני ג'מבו. במשטחי אדמה, אספלט או אבן משתלבת יש לבצע חפירה וביסוס של העמוד ביציקת בטון. רצוי לוודא כי העמוד אינו מהווה מכשול להולכי רגל ולכלי רכב. יש לציין כי מראות פנורמיות אקריליות המשווקות ע"י א.ו.ש מתאימות לעמוד בקוטר 2" ואילו מראות פוליקרבונט מתאימות לעמוד בקוטר 2" או 2.5" בהתאם לקוטר המראה.